#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תקס.
מדוע לא ימנה את אורחיו מן הכתב, ולמסקנא במה חולקים הטעמים?
"	"לרב ביבי גזירה שמא ימחוק
לאביי גזירה שמא יקרא בשטרי הדיוטות. איכא בינייהו דכתב המנין על הכותל במקום גבוה שאינו מגיע שם למחוק. לפירוש
רש""י לכו""ע כותל בשטר אין מחליפים ולכן אין את החשש שמא יקרא בשטרי הדיוטות, וחולקים אם הדין כרבה
הסובר שאפילו שגבוה מאד אסור שלא תחלוק בין גבוה לנמוך בגזירת שמא ימחוק. לה""ר פורת (בתוד""ה לעולם) לכו""ע לית להו דרבה, וחולקים אם כותל מיחלף
בשטר ויבואו לקרוא בשטרי הדיוטות <sup>רסב</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רסב.  והרשב""א פירש
שחולקים בחקוק המנין בטבלא או פנקס, ולכו""ע לא חוששים למחיקה בחקוק ונחלקו אם מיחלף בשטר.</span>"	שבת קמט. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תקסא. אל תפנו אל מדעתכם.
כיצד נתפרש? "	"רש""י פירש אל ִתפנו אל
אשר אתם עושים מדעת לבבכם וחלל שלכם <sup>רסג</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רסג.  והר""ן הביא פירוש
בערוך אל ֵתַפנו אל מדעתכם - בזמן שאתם מסתכלים בדיוקנות אתם מפנים אל מדעתכם.</span>"	שבת קמט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תקסב. באיזה אופן בני חבורה
המקפידים זה על זה עוברים 1) במידה 2) במשקל 3)
והאם משנתנו מיירי במקפידים? "	"1) כתבו התוס' (ד""ה בני
חבורה) בפי' א' שכיון שהם מקפידים כל הכלים הוי לגבייהו ככלי מידה, ואמרינן במס'
ביצה שאסור למלא בכלי מידה. ובפי' ב' כתבו שקרובים לבוא לידי כך שיעברו משום מידה, שע""י שמקפידים זה על זה
ורגילים ליקח במידה זה מזה גם ביו""ט יעשו כך ליקח בכלי מידה.<br>2) בפי' א' כתבו שמכוונים זה
כנגד זה ביד [שמותר לשאר בני אדם שאינו טבח אומן ואסור לאלו המקפידים, מהרש""א]. ובפי' ב' כתבו שמתוך
שרגילים לשקול ע""י הקפדתם גם ביו""ט לא ירגישו עד שישקלו.<br>3) בפי' א' כתבו שמשנתנו באין
מקפידים. ובפי' ב' כתבו שמשנתנו במקפידים, שסתם שכנים שאינם חברים מקפידים."	שבת תוס' קמט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תקסג. האם מותר ומדוע 1)
להפיס עם בניו מנה גדולה כנגד קטנה 2) להלוות בניו
בריבית 3) להפיס עם אחרים בשבת מנות שוות 4) מנה גדולה כנגד קטנה בחול?
"	"1) מותר אפילו בשבת, שכיון שהכל שלו אין כאן קפידא ולא
יעברו משום מדה ומשקל <sup>רסד</sup>.<br>2) בסוגיין כתוב
דמותר, דכיון דמשלו הוא אין כאן איסור ריבית <sup>רסה</sup>.<br>3) אסור כיון שמקפידים
עוברים משום מידה ומשקל.<br>4) אסור משום קוביא.
וכתב רש""י דגזל הוא דאסמכתא לא קניא. וכתבו התוס' (ד""א מאי)
דהוא כר' יהודה בשם ר' טרפון דס""ל דלא מחית איניש לספיקא, ולית הלכתא הכי
אלא כאידך דר' יהודה [שהוא משום ישוב העולם, ומותר כשיש לו אומנות אחרת].<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רסד.  והראב""ד כתב דלית
הלכתא הכי, אלא אפילו עם בניו אסור ואפילו בחול משום קוביא, רשב""א.
<br>רסה.  ובב""מ אמרינן
דאסור משום דלמא אתי למיסרך, רשב""א.</span>"	שבת קמט: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תקסד. מדוע מטילים חלשים על
הקדשים ביו""ט. ומה פירוש אבל לא על המנות? "	"כתבו התוס' שהיו מטילים
חלשים לתת לכל אחד חלקו פן יריבו ביחד כדכתיב ועמך כמריבי כהן <sup>רסו</sup>. אבל לא על המנות של קדשים של אתמול שהם
חול <sup>רסז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רסו.  והרמב""ם כתב כדי
לחבב את המצוה, ר""ן.
<br>רסז.  כיון שיכלו להטיל
גורלות מאתמול, ר""ן.</span>"	"שבת קמט:
ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תקסה. כל שחבירו נענש על ידו אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב""ה. מדוע אין ללומדו
1) מרוחו של נבות שנענש אחאב על ידה והוצאה ממחיצתו של הקב""ה 2) מהפסוק שמשמע
שצדקיה נענש משום שנבוכנצר נענש על ידו 3) ולמסקנא מהיכן נלמד? "	"1) שאולי הוצאה כיון שהיתה רוח שקר בפי כל נביאי השקר
וכתיב דובר שקרים לא יכון לנגד עיני.<br>2) א. שאפשר להעמיד את כל הפסוק בנבוכנצר ב. שצדקיה הצדיק היה אנוס בדבר.<br>3) דכתיב גם ענוש לצדיק לא
טוב, אין טוב אלא רע, וכתיב כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע."	שבת קמט		
